למה תנור החימום באינפרא-אדום שלכם כשל בפועל (ואיך למנוע זאת)
רוב האנשים חושבים שתנור החימום באינפרא-אדום מפסיק לעבוד בגלל שרכיב החימום נשרף. אבל למען האמת? זה כמעט לא קורה. בדרך כלל, הבעיה האמיתית נוצרת בדיוק בנקודה שבה החוטים נכנסים למארז של התנור.
בסביבה בעלת טמפרטורות גבוהות, חומרי האטימה הרגילים לא יכולים לעמוד בעומס. הם מתכווצים ונשברים. וכשזה קורה, אבק ולחות מתחילים לחדור פנימה. לפני שאתם מבינים זאת, יש קצר במעגל החשמלי, והתנור כולו נהרס.
בעיית החימום היתר
ראיתי זאת קורה אלף פעמים בתנורים זולים. הבידוד של החוטים נהרס כתוצאה מהחום הגבוה.
העניין הוא שכשהתנור פועל בעוצמה מלאה, החום לא נע רק קדימה – הוא גם נע לאחור לאורך החוטים. אם חומר האטימה אינו מיועד לחום כזה, הוא נהיה שביר. הוא נהיה כמו עוגייה – כל תנועה קטנה יכולה לגרום לו להישבר.
חומרי האטימה “מסחריים” הם למעשה רק חומרי גומי פשוטים. הם לא מספיקים. אנו משתמשים בחומרים איכותיים שנשארים גמישים. למה? כי המתכת מתרחבת ונכנסת לתוך עצמה כשהיא מתחממת. אם חומר האטימה לא נע יחד עם המתכת, נוצרת פספוס. וזו בדיוק הנקודה שבה נוצר הקצר.
איך לעשות זאת נכון (בדרך הקשה)
ההרכבה הרגילה מתעלמת מבעיית החום הגבוה. אנו לא עושים זאת. אנו משתמשים בחומרי אטימה חזקים יותר לחוטים.
חשבו על זה כעל חומה פיזית – היא מונעת מהלחות לחדור לטרמינלים החשמליים.
זו ההבדל בין חומר אטימה שנראה טוב על גבי המפרטים, לבין חומר אטימה שאכן עובד. חומר אטימה זול עשוי לעבור בהצלחה את בדיקות האטימה ביום הראשון, אך הוא יישבר לאחר 500 שעות של חימום וקירור. התהליך שלנו מיועד לעמוד באלפי מחזורים כאלה בלי בעיות.
איזון הלחץ
אי אפשר פשוט לאטום כל חור. אם מאטמים את התנור יותר מדי, הלחץ הפנימי עולה ככל שהאוויר מתרחב. זה עלול לגרום לחוטים לצאת החוצה מהמארז.
אנו משקיעים הרבה זמן באיזון בין האטימה הטובה לבין אוורור נכון. זו בעצם מדע.
עוד טיפ: אם אתם מתקינים את התנור במקום עם לחות גבוהה, בדקו היטב את חומרי האטימה. ודאו שהם מתאימים למפרטים של התנור. אחרת, תיצרו נקודת תורפה במארז, וכל חומרי האטימה האיכותיים שיש בתנור לא יעזרו.