למה אנו משתמשים בחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום לייצור חיישנים ללא עופרת
בעת ייצור חיישנים, החום הוא גורם מסובך. יש צורך בחום כדי לייבש את החומרים הדבקיים ואת החומרים המשמשים לייצור החיישנים, אך אם החום יהיה גבוה מדי, השכבות הביולוגיות עלולות להיהרס. זו אפוא איזון עדין מאוד.
לכן אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום. במקום לחמם את כל חדר האוויר, הקרינה האינפרא-אדומה מעבירה אנרגיה ישירות אל החומרים שעליהם רוצים לייבש את החומרים הדבקיים. זה יעיל מאוד. בנוסף, מכיוון שאין צורך לחמם את כל חדר האוויר, קל הרבה יותר לעמוד בסטנדרטים של חיישנים “ירוקים”.
אינפרא-אדום לעומת אובנים רגילים
חשבו על אובן רגיל – הוא מחמם את האוויר, והאוויר מחמם את החומרים. זה איטי מאוד. יותר מכך, לעתים קרובות יש אזורים בהם החום אינו מגיע, והחומרים לא מתייבשים כראוי.
אינפרא-אדום שונה – הוא משתמש בקרינה בעלת גלים קצרים שמצליחה לחדור אל החומרים. זה נקרא חימום וולומטרי. התוצאה? הטמפרטורה עולה במהירות, והציוד לא צריך לתפוס חצי מהמעבדה. בנוסף, מכיוון שאין גזי בעירה או חומרים מסוכנים, ניתן להשתמש בו בקווי ייצור ללא עופרת.
האתגרים שבשילוב הטכנולוגיה הזו
אל תחשבו שזו פתרון פשוט – זו אינה טכנולוגיה שניתן להשתמש בה בצורה פשוטה.
קרינת אינפרא-אדום בעלת עוצמה גבוהה יוצרת כמות עצומה של חום בשטח קטן מאוד. אם לא נשלוט נכון במערכות הקירור, עלולים להיות בעיות. יש סיכון שהמנורה תימס, או שהחיישן יסבול מלחץ תרמי יתר.
בדרך כלל אנו משתמשים במנורות אלו יחד עם מערכות בקרה PID, כדי לוודא שהטמפרטורה לא תעלה יותר מדי. יש גם צורך לבחור את אורך הגל הנכון – אם נבחר אורך גל לא נכון, האנרגיה תנותב החוצה מהחומרים, במקום לחדור אליהם.
מה זה אומר בפועל?
היתרון הגדול הוא הזמן – ניתן לקצר את זמן הייבוש משעות לדקות בלבד.
עבור המהנדסים שעובדים בקווי הייצור, זה פתרון מצוין – אין עוד צורך להתמודד עם חימום יתר או עם בעיות בחומרים. זו תהליך יעיל יותר, עם צריכת אנרגיה נמוכה יותר, ועם פחות לחץ.