למה אנחנו עוזבים את שימוש באוויר חם בתהליכי ייצור של שבבים
רוב מפעלי השבבים עדיין משתמשים בשיטה של סירקולציה של אוויר חם. זה אמנם עובד, אך התהליך איטי מאוד. תחשבו על זה: צריך לחמם את האוויר כדי שהאוויר יוכל לחמם את השבב. זו דרך לא יעילה, והיא גורמת לעיכובים גדולים בתהליך הייצור.
לכן, רבים מאיתנו עוברים לשימוש בקרינת אינפרא-אדום. קרינת אינפרא-אדום אינה משפיעה על האוויר – היא פשוט שולחת אנרגיה ישירות לשבב.
העניין הוא הזמן.
עם אוויר חם, צריך לחכות עד שכל החדר יגיע לטמפרטורה הרצויה, כדי שהשבב יתחיל להתחמם. זו תהליך איטי מאוד.
לעומת זאת, קרינת אינפרא-אדום פועלת במהירות – ניתן להגיע לטמפרטורה הרצויה תוך שניות בלבד. כך ניתן להקטין את זמן הייצור של כל שבב. זו הסיבה האמיתית שאנשים עוברים לשימוש בקרינת אינפרא-אדום.
אזהרה לגבי החוטים:
יש כאן סכנה – אי אפשר פשוט להשתמש בחוטים רגילים מסוג PVC או סיליקון ליד מערכות קרינת אינפרא-אדום. החום העז עלול להרוס את החוטים האלו תוך שעות בודדות.
אנחנו תמיד משתמשים בחוטים מצופים בטפלון (PTFE). הם יכולים לעמוד בחום העז שנוצר במכשירי הייצור, מבלי להישבר או לפלוט גזים מסוכנים. זו הדרך היחידה להבטיח שהמעגלים החשמליים יישארו שלמים גם כשהמכשירים פועלים במלוא העוצמה.
החסרונות:
קרינת אינפרא-אדום אינה “קסם” – היא פועלת רק בכיוון מסוים. אוויר חם מקיף את השבב כמו שמיכה, אך קרינת אינפרא-אדום פועלת כמו פנס. אם מיקום הפנסים אינו נכון, ייווצרו אזורים קרים. אם מדובר בשבב בעל צורה מורכבת, יהיה צורך במספר פנסים שיפעלו מזוויות שונות.
יש גם צורך לעקוב היטב אחר המשטח – קרינת אינפרא-אדום עזה עלולה לגרום לכוויות בחלק העליון של השבב, לפני שהחלק הפנימי של השבב מתחמם.
אם רוצים לייצר יותר מוצרים בלי להשקיע יותר בשטח, קרינת אינפרא-אדום היא הפתרון הטוב ביותר.